כמה מילים על אותנטיות סלובקית:
בשנים האחרונות אני מעביר הרצאות מקיפות על סלובקיה, אחת מהן נקראת:
'סלובקיה - טבע ואותנטיות'.
את הטבע הסלובקי אני מאזכר באופן קבוע בפוסטים שלי, זאת גולת הכותרת של המדינה המרגשת והביישנית הזאת, הנמצאת בלב-ליבה של אירופה. בבלוג הזה אתרכז באותנטיות של סלובקיה, שמבדילה אותה באופן די בולט משכנותיה ומאירופה בכלל...
אז במה מתבטאת האותנטיות הזאת?...
אתחיל ואומר שבאופן יחסי סלובקיה עדיין לא מוצפת תיירים כמו שכונתיה הפופולאריות, עובדה שמשמרת אותנטיות, אם כי יותר ויותר תיירים לומדים להכיר אותה ולהתרגש ממנה. העליה המשמעותית בכמות התיירים הצפויה, תביא מן הסתם לירידה באותנטיות...
בניגוד למדינות אירופיות אחרות, סלובקיה לא כלכלית למהגרי עבודה ולזרים, עובדה מובהקת שמשמרת אותנטיות.
זה מתבטא בשיעורי פשיעה מהנמוכים באירופה, אחוז נמוך של מכורים לסמים ולאלכוהול ומעט מאד 'הומלסים' ברחובות הערים, כפי שאנחנו רואים בערי אירופה השכנות.
הסלובקים מקבלים בחום ואדיבות זרים. כמו שנהוג באירופה, הם בעלי נימוס ואיפוק, לעיתים רחוקות רואים אותם יוצאים מגדרם...
הם צנועים, חביבים, סבלניים וסובלניים למרחב האישי של האחר. אין בכך כדי לומר שמידות אלה לא קיימות במדינות אחרות באירופה.
לא בדקתי אמפירית, אבל בסלובקיה יש לדעתי את מספר הקניונים מהקטן באירופה. תרבות הקניונים והמותגים שבולטת בבודפשט, וינה, פראג, ורשה או קרקוב השכנות, קיימת בעצימות נמוכה יותר בברטיסלבה, קושיצה, פרשוב, בנסקה-ביסטריצה או ז'ילינה... לכן, קל ונכון יהיה לומר שסלובקיה היא לא מדינת שופינג...
באיזה עיר אירופית גדולה תוכלו למצוא די בקלות חניה ברחוב הראשי באמצע היום, אפילו בברטיסלבה הבירה?...
ברחובות הערים נראה שהאנשים פחות מחוברים לטלפון הסלולרי, יותר לעצמם... הנה עוד סממן לאותנטיות...
וגם הטבע אותנטי ופראי לעיתים... נגיש ומזמין...
הטבע עוצר הנשימה הביא עימו תרבות פנאי סלובקית בולטת: פחות אורבנית, יותר כפרית.
סממן נוסף המלמד על משמעות הטבע בהוויה הסלובקית הוא ההימנון הלאומי, שנקרא: 'ברק מעבר להרי הטטרה'.
ואחרי הכל, אני מציע לקחת את הדברים שלי בשבח האותנטיות הסלובקית בערבון מוגבל, כי אני מאוהב בסלובקיה...
וכשמאוהבים, רואים את כל הצבעים בורוד...